פסק-דין בתיק ת"ק 20276-01-11

1.         עניינה של התביעה בביצוע עבודות זכוכית, אשר הזמינו התובעים מאת הנתבע.

2.         לטענת התובעים, מעקה הזכוכית שהותקן בביתם סבל מליקויים שונים. על יסוד חוות דעת מומחה שתמכה בתביעתם, עתרו התובעים להורות על פירוק המעקה והשבת עלותו בתוספת פיצויים. סכום התביעה הועמד על סך 22,000 ש"ח.

3.         הנתבע סבר שהמעקה הותקן כיאות ואף נאות לבצע תיקונים לשביעות רצונם של התובעים.

4.         הואיל והתובעת הינה עורכת דין, התרתי אף לנתבע להיות מיוצג על ידי באי כוחו, וזאת לשם שימור השוויוניות בהליך דנן.

5.         בדיון שנערך לפניי ולאחר שנשמעו הצדדים, הוסכם בזו הלשון:

                        " מוסכם עלינו שביהמ"ש ימנה מומחה בתחום ליקויי הבנייה.

                        המומחה יעריך את עלות תיקון הנזקים ובהתאם לכך יוכרע פסק הדין, היינו כמה כסף אם בכלל ישלם הנתבע לתובעים בגין הליקויים." 

[פר' עמ' 5 ש' 1-4]

6.         בהתאם להסכמת הצדדים מיניתי מומחה מכריע מטעם בית המשפט, אינג' דובדבני (להלן: " המומחה"). המומחה ערך ביקור בבית התובעים בנוכחות הצדדים וקבע את הליקויים. הנתבע פעל לתיקון את הליקוים.

אז ביקר המומחה ביקור נוסף בבית התובעים וכן ערך חוות דעת משלימה.

7.         על פי חווה"ד המשלימה נדרש הנתבע להסיר שאריות דבר מהמעקה (עלות 100 ש"ח), שיוף קצוות חדים הבולטים במאחזי היד של המעקות (עלות 500 ש"ח) וכן לספק הוכחה שמאחזי היד עשויים מפלב"ם 316, הוא החומר התיקני אותו קבע המומחה בחוות דעתו הראשונה. ככל שיתברר שמאחזי היד אינם עשויים פלב"ם 316, אזיי עלות החלפתם הינה 4,000 ש"ח.

8.         ממצאי המומחה נשלחו לתגובות הצדדים.

            התובעים ביקשו לחייב את הנתבע בעלות החלפת מאחזי היד בסך 4,000 ש"ח וכן בעלות התיקונים המשלימים.

            הנתבע לא סיפק הוכחה שמאחזי היד עשויים פלב"ם 316, אלא הציג מסמך שהללו עשויים פלב"ם 304.

9.         בהמשך לעמדות הצדדים, אפשרתי להם למסור עמדתם באשר לקיום דיון בנושאים שעלו מחווה"ד המשלימה. התובעים סבור שאין צורך בעריכת דיון, זאת לנוכח הודאת הנתבע כי לא סיפק מאחזי יד על פי קביעת המומחה. הנתבע לא הגיב להחלטה.   

10.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב לממצאי המומחה, אני רואה לנכון לחייב את הנתבע בעלות החלפת מאחזי היד, על פי הערכת המומחה בסך 4,000 ש"ח. הוכח לפניי, בהודאת הנתבע, שמאחזי היד שהותקנו בבית התובעים אינם עשויים פלב"ם 316. זאת למרות ההזדמנות שנתנה לנתבע לפעול ולתקן את הנדרש על פי חווה"ד הראשונה של המומחה. מכאן קמה זכותם של התובעים לפיצוי על פי הערכת המומחה.

11.        על פי חווה"ד המומחה שנעשתה לאחר התיקונים ולאחר שבוצע ביקור נוסף בבית התובעים, קיימים ליקויים נוספים שלא תוקנו: שיירי דבק ופינות חדות במאחזי היד. עלות תיקונים אלה הוערכה על ידי המומחה בסך 600 ש"ח. גם כאן ניתנה לנתבע ההזדמנות לבצע תיקון אך הוא לא השלימו. מכאן שהתובעים זכאים אף לסכום זה.

12.        לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

13.        סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך 4,600 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.2.12 (מועד עריכת חווה"ד המשלימה). כן אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעים: אגרת בית משפט בסך 220 ש"ח, עלות חווה"ד מומחה התובעים בסך 580 ש"ח, וחלקם של התובעים בחוו"ד מומחה בית המשפט בסך 1,276 ש"ח. בנסיבות העניין אינני רואה לנכון לעשות צו להוצאות נוספות או לשכ"ט.